זהר

שז) אלא ודאי עבידתא אתעביד כדקא חזי, דהא מסטרא דדהבא, נפקא סוספיתא, כד אתבריר דהבא, ומתמן מתפשטי כל אינון סטרי שמאלא, דאינון התוכא דההוא סוספיתא דדהבא, ומתפרשאן לכמה סטרין. וכל אינון דאית לון חיזו סומקא, גוון דדהבא קיימא בטורי, כד שמשא בתוקפיה, בגין דתוקפא דשמשא אחזי דהבא, ואוליד ליה בארעא. וההוא דממנא בההוא תוקפא דשמשא, חיזו דיליה כעגלא, ואקרי קטב ישוד צהרים, ודא נפקא מגו עגלא התוכא סומקא דדהבא, וכל הני אתיין מההוא סטרא סומקא, רוח מסאבא, דכל אינון דמתפרשי מרוח מסאבא מתפשטי בעלמא.

פירוש הסולם

שז) אלא ודאי עבידתא וכו': ומשיב, אלא ודאי העבודה נעשתה כראוי. כי מצד הזהב, שהוא קו שמאל, יוצאת פסולת בעת שנברר הזהב. (כמ"ש באות ע"ה) ומשם, מפסולת הזהב, מתפשטות כל אלו בחינות השמאל שהם התוך של פסולת הזהב ההיא, ונבדלות לכמה בחינות, ולכל אלו שיש להן צבע אדום, שהוא מראה הזהב הנמצא בהרים, בעת שהשמש בתוקפו, כי תוקף השמש מראה הזהב ומוליד אותו בארץ. והממונה על תוקף השמש ההוא, המראה שלו הוא כעגל, ונקרא קטב ישוד צהרים. וזה ההיתוך האדום של זהב, יוצא מתוך העגל, דהיינו הממונה הנ"ל, וכן כל אלו שבאים מצד ההוא האדום, שהוא רוח הטומאה, וכן כל אלו היוצאים מרוח הטומאה ומתפשטים בעולם. ועל כן נעשה עגל, מהתוך הזהב שהשליך אהרן באש. פירוש. חו"ב תו"מ דשמאל, הוא שור, פרה, עגל, עגלה. ותוקפא דשמשא, הוא ת"ת שבשמאל, דהיינו עגל. ובסוד עגל לא לומד, משם נמשך הס"א ועגל הזהב.