זהר

שז) ורזא דכלא ב', תרין עלמין נינהו, ובראו עלמין, דא עלמא עלאה, ודא עלמא תתאה, דא כגוונא דדא, דא ברא שמים וארץ, ודא ברא שמים וארץ, ועל דא ב', תרין עלמין נינהו, דא אפיק תרין עלמין, ודא אפיק תרין עלמין וכלא בחילא דראשית עלאה.

פירוש הסולם

שז) ורזא דכלא ב' תרין עלמין נינהו, ובראו עלמין, דא עלמא עלאה, ודא עלמא תתאה: וסוד כל זה, הוא ב' דבראשית, הרומזת על הבינה, ונקראת ב', כי ב' עולמות הם בהבינה, דהיינו או"א עלאין המכונים עלמא עלאה, וישסו"ת המכונים עלמא תתאה, והם בראו עולמות, זה, דהיינו עלמא עלאה דבינה, ברא עלמא עלאה דזו"ן, וזה. דהיינו עלמא תתאה דבינה, ברא עלמא תתאה, דא כגוונא דדא, דא ברא שמים וארץ ודא ברא שמים וארץ, וע"ד ב' תרין עלמין נינהו, דא אפיק תרין עלמין ודא אפיק תרין עלמין, זה, דהיינו או"א, כמו זה, דהיינו ישסו"ת. זה, או"א, ברא שמים וארץ, דהיינו זו"ן הגדולים, וזה, ישסו"ת ברא שמים וארץ, דהיינו זו"ן הקטנים. וע"כ ב' רומזת שב' עולמות הם בהבינה, דהיינו או"א וישסו"ת, זה הוציא ב' עולמות, דהיינו זו"ן הגדולים, וזה הוציא ב' עולמות, דהיינו זו"ן הקטנים. וכלא בחילא דראשיתא עלאה, וכולם יצאו בכח ראשית העליון, שהיא בינה שחזרה לראש א"א הנק' ראשית העליון.