זהר

שז) ולא אחד בהם, דא דוד משיחא. דלא הוו ליה יומין לאתנהרא, ואיהו משיך ליה שבעין שנין. כד"א, הנה טפחות נתת ימי. מאי טפחות, ט׳ פחות. טב הכא דפחית לון מיומוי דאדם, למיהב לדוד, דהוה טוב רואי. טוב דיליה, מאדם קדמאה, דעבד עמיה צדקה, בגין דיהא מוכן דוד, לעשות צדקה לישראל. כגוונא דקביל דוד דהוה עני ואביון, הכי יהיב למסכני. וכלא במשפט, כד"א ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.

פירוש הסולם

שז) ולא אחד בהם: זה הוא דוד המשיח, שלא היו לו ימים להאיר ולחיות, ואדם הראשון משך לו ע׳ שנים (כמ"ש בזהר בראשית ב׳ אות שנ"ח ע"ש) כש"א, הנה טפחות נתת ימי. מהו טפחות. ומשיב, שהוא אותיות, ט׳ פחות. וט׳ מורה על טוב. וכאן, הטוב, דהיינו החיים, שהפחית אותו מימיו של אדם הראשון, לתת לדוד, שהיה טוב רואי, כי הטוב שלו, דהיינו החיים, היה מאדם הראשון שנתן לו צדקה, ע׳ שנה משנותיו, כדי שדוד יהיה מוכן לעשות צדקה לישראל. וכמו שדוד קבל, שהיה עני ואביון, כך נתן הוא לעניים. והכל במשפט, כש"א, ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.