זהר

שז) ראשית עריסותיכם חלה תרימו וגו', פקודא דא להפריש חלה לכהן. חל״ה הכי חושבניה, מ״ג ביצים, וחומש ביצה, חד מחמש. ואית חומש חד מן חמשין, דאיהו ן'. ודא סימן מג"ן, דאיהו מיכא״ל גבריא״ל נוריא״ל. חלה, שכינתא. דבאתר דאלין מלאכין תמן, אבהן תמן. ובאתרא דאבהן תמן, שכינתא תמן. ובה ויחל, בה צלינא, הה״ד ויחל משה את פני יי׳ אלהיו. אדני ידוד אתה החלות להראות את עבדך. ובה חלה זכות אבות. ובה תמה זכות אבות לרשעים. דהוו מקבלים אגרייהו בהאי עלמא.

פירוש הסולם

שז) ראשית עריסותיכם חלה וגו׳: מצוה זו, הוא להפריש חלה לכהן. חלה חשבון שלה הוא מ״ג. שזה מראה שאין עיסה חייבת בחלה אלא אם כן יש בה מ״ג ביצים, וחומש ביצה, דהיינו אחד מחמשה שבביצה. ויש חומש אחד מן המשים, שהוא ן'. והסימן, מ״גן שהוא מ"ג עם ן׳ ארוכה. והוא ראשי תיבות מיכאל גבריאל נוריאל, שהם כנגד חג״ת דז״א, חלה, היא השכינה, כי במקום שאלו מלאכים מג״נ שם, שם הם האבות, שהם חג״ת, ובמקום שהאבות שם, דהיינו חג"ת, שם היא השכינה. כי חג״ת ה״ס ג׳ קוין, והמלכות היא המקבלת מהם. ובה, במלכות, ויחל כי בה מתפללים, שהיא נקראת תפלה, ז״ש ויחל משה את פני ה׳ אלקיו, אדני אלקים אתה החילות להראות את עבדך. ובה חלה, דהיינו מתחלת זכות אבות שהוא מלשון החילות, ובה מסתיימת זכות אבות לרשעים, שזכות אבות אינה עומדת להם, כי הם מקבלים שכרם בעולם הזה.