זהר

שז) תאנא, אורייתא אקרי ברית, וקב״ה אקרי ברית. והאי רשימא קדישא אקרי ברית. ועל דא כלא אתקשר דא בדא, ולא אתפרש דא מן דא. א״ל ר׳ ייסא, אורייתא וישראל שפיר. אבל קב״ה מנלן דאקרי ברית. א״ל דכתיב ויזכור להם בריתו, והא אתיידע, והא אתמר.

פירוש הסולם

שז) תאנא אורייתא אקרי וכו׳: למדנו, התורה נקראת ברית, והקב״ה נקרא ברית, ורושם הזה הקדוש דהיינו המילה נקרא ברית וע״כ הכל נקשר זה בזה ולא נפרד זה מזה. א״ל ר׳ ייסא, התורה וישראל, שנקראים ברית, יפה הוא, אבל הקב״ה מאין לנו שנקרא ברית. אמר לו, שכתוב, ויזכור להם בריתו. והרי נודע, שה״ס יסוד. וכבר למדנו.