זהר

שו) באמצעיתא דהאי רקיעא, קיימא פתחא חדא, לקבל פתחא דהיכלא דלעילא, דבההוא פתחא, פרחין נשמתין מגנתא דלתתא לעילא, בחד עמודא דנעיץ בגנתא, עד ההוא פתחא.

פירוש הסולם

שו) באמצעיתא דהאי רקיע וכו': באמצע רקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה, שבפתח ההוא פורחות הנשמות מגן עדן התחתון למעלה, בעמוד אחד הנעוץ בארץ של הג"ע, ומגיע עד פתח ההוא.
פירוש, כבר נתבאר לעיל (אות רצ"ט) ענין הפתח שנעשה באמצע הרקיע, שהוא הסיום החדש שנעשה באמצע המדרגה של השמים דג"ע, מחמת עלית המלכות במקום בינה, שמשום הסיום הזה נפלה חצי המדרגה, דהיינו בינה ותו"מ, לבחינת המדרגה שלמטה, שהוא הארץ דג"ע, אשר לעת גדלות, כשחוזרת המלכות למקומה ובינה ותו"מ עולים למעלה למדרגתם לרקיע, לוקחים עמהם גם המדרגה התחתונה, דהיינו אותם הנשמות שהם בבחינת הארץ דג"ע, ונמצא, שסיום החדש שנעשה בבינה נתהפך להיות לפתח בשביל התחתון, שיוכל דרך שם לעלות לעליון. ותדע, שאותם בינה ותו"מ שנפלו תחילה למטה לארץ דג"ע, הם הנבחנים, בחד עמודא דנעיץ בגנתא, כי התדבקותם במדרגת הארץ דג"ע, נבחן כמו שהם נעוצים בתוך קרקע הגן, והם עצמם נבחנים כעמוד גבוה המגיע עד ההוא פתחא שבאמצע הרקיע, שדרך העמוד הזה עולות הנשמות מארץ דג"ע אל הרקיע דגן עדן, דהיינו לעת גדלות כשהבינה ותו"מ, הנבחנים לעמוד. עולים בחזרה לרקיע דג"ע, לוקחים עמהם גם את הנשמות שבארץ דג"ע, ומעלה אותם לרקיע דג"ע.