זהר

שו) ואי תימא, הא כד סלקא לאתחברא, כדין היא שמא שלים ידו"ד, ולא יתיר, אן הוא רזא דאלהים. אלא כד הוי שמא בשלימו, כדין אתכלילת עילא ותתא, עילא בשמא דיהו"ה, לתתא בשמא דאלהים. וכדין אשתלימת בכולא.

פירוש הסולם

שו) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי כשהיא עולה להתחבר לז"א אז הוא בשם שלם הויה, ולא יותר, איפה הוא סוד השם אלקים. ומשיב, אלא כשהשם הוא בשלמות, אז נכללים יחד למעלה ולמטה, למעלה, הוא שם הויה שהוא ז"א. למטה, הוא שם אלקים שהוא מלכות. ואז נשלמת בכל.