זהר

שו) תאנא, אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא, ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי, ובטבורא שלים.

פירוש הסולם

שו) תאנא אתפשט האי וכו׳: למדנו, תפארת הזה נתפשט מטבור הלב, דהיינו מנקב החזה, ונקב ועבר בצד האחר, דהיינו באחור, ותקן פרצוף הנוקבא עד הטבור. ומטבור היא מתחילה ובטבור היא נגמרת.
פירוש. מביא מלואים לדבריו מן הברייתא. שאומרת, אתפשט האי ת״ת מטבורא דלבא, דהיינו מנקב החזה, ומבחינת שמאל אשר שם. ונקיב, היינו שעושה בית קבול חדש לבחינת השמאל בלבד. כי נקב, פירושו בית קבול. ואתעבר בגיסא אחרא, שתקן את השמאל, שיהיה בבחינת אחור, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא, דהיינו הכלים דחב״ד חג״ת עד החזה, עם האורות דנפש רוח דנפש. ומפרש הטעם שמסתיימת בחזה, שהוא, ומטבורא שארי, ובטבורא שלים, כיון שהיא מתחילה לצאת מן החזה דז״א, דהיינו מן הסיום של חב״ד חג״ת דז״א, ע״כ יצאה גם היא באותו השיעור, חב״ד חג״ת עד החזה באחוריו של ז״א. ולפיכך חסר לנוקבא נה״י דנפש וט״ס תחתונות דרוח. ולז״א חסרים הכלים שמחזה ולמטה, שהם נקראים נה״י, והאורות דנשמה. שה״ס המוחין. וצריך שתזכור כאן ערך ההפכי בין כלים לאורות (כנ״ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות כ״ד).