זהר

שה) ד"א מלך אסור ברהטים, מלך דא, אסור וקשור באינון רהטין עלאין, דמנייהו אשתקיין כלא ממלך עלאה. בשקתות המים: אלין אינון, נחלין דנפקין ואתיין, עד דמטו לאתר דמתכנשי תמן. אשר תבאנה הצאן לשתות, כד"א ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם. ובההוא אתר, דמתכנשי תמן מיא, כלהו אתיין לאשקאה מניה.

פירוש הסולם

שה) ד"א, מלך אסור ברהטים: מלך זה, דהיינו ז"א, אסור ומקושר באלו רהטים העליונים, שהם הכלים דקו שמאל שבבינה, שמהם נשקים הכל ממלך העליון. כלומר, שמלך שהוא ז"א אסור, דהיינו שאינו מאיר ממעלה למטה, מסבת הרהטים, שהם הכלים דבינה, שבו, כמ"ש לעיל בדבור הסמוך. בשקתות המים, אלו הם הנחלים הנמשכים ובאים עד שמגיעים אל המקום שמתקבצים שם, דהיינו הנוקבא דז"א אשר רהטים דבינה נמשכים אליה, ונעשו בה שקתות המים. אשר תבאנה הצאן לשתות, הוא כמו שאתה אומר, ​ישקו כל חיתו שדי וגו' שבמקום ששם מתקבצים המים, שהוא הנוקבא, כולם, כל דרי בי"ע, באים לשתות ממנו.