זהר

שה) הא אינון תריסר, בין כריעות וזקיפות. ובהון ע"ב עיינין. ו' כריעות בהון ח"י נענועין, ג' בכל פעם, ראש וגוף וזנב, דצריך למכרע. בח"י חוליין סלקין ע"ב. באלין ע"ב עיינין דקב"ה, נהרין ע"ב גרפין דשכינתא, וקמת עלייהו, ואתקריאת עמידה. דבקדמיתא נפילה איהי, וצריך לאקמא לה בשם ידוד, בח"י עלמין, ובארבע זקפות בשית ברכאן, דאיהו תפארת, כליל תלת ברכאן קדמאין, ותלת ברכאן בתראין.

פירוש הסולם

שה) הא אינון תריסר וכו': הרי חם י"ב, בין כריעות וזקיפות. דהיינו, ד' כריעות וזקיפות בברכת אבות תחילה וסוף. ד' כריעות וזקיפות במודים תחילה וסוף. ד' כריעות וזקיפות בעושה שלום, לימין ושמאל. ובהם ע"ב עינים, שבהיותם שש קצות, דהיינו למי שד' רוחות ושמים וארץ הם שלו כנ"ל, הנה שש פעמים י"ב עולה ע"ב. ובהיותם ממשיכים חכמה בסוד הזקיפות, ע"כ נקראים עינים. שש כריעות יש בהם ח"י נענועים, ג' נענועים בכל כריעה כי צריך לכרוע בראש וגוף וזנב עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה, הרומז כנגד יסוד הנקרא ח"י, והרמז שצריכים לכלול בשש כריעות אלו את היסוד. וי"ב כריעות וזקיפות עולים ע"ב, כנ"ל, באלו ע"ב עינים של הקב"ה המושפעות אל המלכות, מאירים ע"ב כנפים של השכינה, והיא קמה עליהם, ונקראת עמידה, שה"ס תפלת העמידה, כי בתחילה היתה המלכות בנפילה שה"ס הכריעה, וצריך להקים אותה בשם הויה, דהיינו לזקפה בשם, בח"י עלמין, שהוא ע"י יסוד, הנקרא ח"י, ובד' זקיפות שבשש ברכות, שהוא תפארת, הכולל ג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות.