זהר

דש) תאנא, כל אינון זכאין, דזכו לאתלבשא בלבוש יקר ביומיהון, מתעטרן בההוא עלמא, מעטורי דמתעטרי בהו אבהן, מההוא נחל דנגיד ונפיק לגנתא דעדן, הה"ד ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך וגו'. ואינון חייבי עלמא, דלא זכו לאתלבשא בלבושא דיומיהון, עלייהו כתיב והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר.

פירוש הסולם

שד) תאנא כל אינון וכו': למדנו כל אלו הצדיקים שזכו להתלבש בלבוש כבוד מן הימים שלהם, הם מתעטרים בעולם ההוא מעטרות שנתעטרו בהם האבות, מאותו הנהר הנמשך ויוצא לגן עדן. זהו שכתוב ​ונחך ה' תמיד וגו'. ורשעי העולם שלא זכו להתלבש בלבוש של הימים שלהם, עליהם כתוב,​ והיה כערער בערבה וגו'.