זהר

שד) ותו תבשר זמנא תניינא, בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה, ותהך ותבשר לאבהן, מיד תהך לירושלם, ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון, ותמן תקרקר קירא כמלקדמין, על אתר בי מותבה, ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת, דלא תיטול מתמן, ולא תפוק, עד דקב״ה יפרוק לבנהא, ודא חפצי בה תבשר כמלקדמין ואמרת, צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו׳. מאי גדול בקרבך. דא קב״ה דאיהו אתי לגבה, לאקמא לה מעפרא, ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם. ירושלם איהי, וירושלם שמה ודאי.

פירוש הסולם

שד) ותו תבשר, זמנא וכו': ועוד היא תבשר פעם שניה, בשעה שהשכינה תעלה על הר גבוה ההוא, ותלך ותבשר אל האבות, מיד השכינה תלך לירושלים, ותראה אותה בחורבנה. תכנס לציון, ושם תקרקר קיר כבתחילה, על מקום בית ישיבתה ועל יקר שלה שהיה לה באותו מקום. ושם נשבעת, שלא תלך משם, ולא תצא, עד שהקב״ה יגאל את בניה. וחפצי בה זו (הנ״ל באות רצ״ח) תבשר כבתחילה, ואמרת, צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מהו גדול בקרבך, זהו הקב״ה, שהוא בא אליה להקימה מעפר, ויאמר לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלים. השכינה היא ירושלים, וירושלים הוא שמה ודאי.