זהר

שד) וכיון דקיימא לאתפגמא, אע"ג דיהושע קאים בעטרא דזיינין דיליה כיון דפגימו שריא בה, ואתהדרת כמה דאתפגימת בחובא דאדם, לא יכיל ב"נ לאתקיימא, בר משה, דהוה שליט בה, ומותיה הוה, בסטרא אחרא עלאה. ועל דא, לא הוה רשו בה, לקיימא ליהושע תדיר, ולא לאחרא, ועל כך, אהל מועד קרי ליה, אהל דהא שריא ביה, זמן קציב לכל עלמא.

פירוש הסולם

שד) וכיון דקיימא לאתפגמא, אע"ג דיהושע קאים בעטרא דזיינין דיליה: וכיון שעומדת להפגם, אע"פ שיהושע עודנו עומד בעטרת עדיים שלו, מ"מ כיון דפגימו שריא בה, ואתהדרת כמה דאתפגימת בחובא דאדם, לא יכול בר נש לאתקיימא בר משה דהוה שליט בה וכו', כיון ששורה בה פגם, וחזרה לפגמה כמו שנפגמה בחטאו של אדם הראשון, ע"כ לא יכול עוד בן אדם להתקיים בנצחיות, זולת משה, שמותו היה בצד אחר עליון, דהיינו מיתת נשיקה מז"א, כמ"ש ​וימת משה על פי הויה. והוא מטעם, שהוא היה משפיע אל הנוקבא, ולא מקבל, כשאר בני העולם, וע"כ אין פגם הנוקבא נוגע לו. ועל דא, לא הוה רשו בה לקיימא ליהושע תדיר, ולא לאחרא, וע"כ לא היה להנוקבא רשות לקיים את יהושע תמיד לנצחיות. וכן לא לאחר ממנו. ועל כך אהל מועד קרי ליה, אהל, דהא שריא ביה זמן קציב לכל עלמא. וע"כ קראו לו אהל מועד, שפירושו, אהל, ששורה בו זמן קצוב לכל העולם, דהיינו שכל אחד מוכרח למות.