פירוש הסולם
שג)
כד מחשבה סליק ברעו מטמירא דכל טמירין מטי ואתנגיד מגויה חד נהר, כשהמחשבה עולה ובא בהרצון מהנסתר שבכל הנסתרות דהיינו א"א, נמשך מתוך המחשבה נהר אחד. פירוש הבינה נקראת מחשבה. המלכות נקראת רצון. נהר הנמשך, ויוצא מהמחשבה הם ג' אותיות אל"ה שיצאו לחוץ מהמחשבה הנקראת אלהי"ם, ואומר כשהבינה דא"א הנקראת מחשבה, קיבלה בתוכה את המלכות דא"א הנקראת רצון ונכללה בה, נמשך ונפרד מהבינה נהר אחד, דהיינו ג' אותיות
אל"ה דאלקים נפרדו מהבינה ונמשכו וירדו למקום זו"נ, ולא נשאר בהבינה כי אם ב' אותיות
מ"י מהשם אלקים שבה.
(כמ"ש לעיל בהקדמת הזהר דף כ"א אות י"ג ע"ש בהסולם) וכד מתקרבין דא בדא בחד שביל דלא ידיע עילא ותתא והכא הוא ראשיתא דכלא, וכשמתקרבים זה בזה, שהנהר שה"ס
אל"ה חוזר ומתקרב אל אותיות
מ"י שבהמחשבה וחזר ונשלם בשם אלקים ע"י שביל אחד שאינו ידוע למעלה ולמטה, נעשה כאן
ראשית אל הכל. פירוש. בשעת גדלות, שהארת ע"ב ס"ג דא"ק חוזר ומוריד את המלכות מהמחשבה אל מקומה, הרי אז, חוזרים אותיות אלה אל המחשבה, ונשלם בה השם אלקים כמקודם לכן. (כמ"ש לעיל באורך
בהקדמת הזהר דף כ"ב ד"ה ואגליף עש"ה) וב' מלך סתם, מהאי ראשיתא אשתכלל ודמי דא לדא, ובראשית שהיא נוטרקין ב' ראשית, פירושו אשר ב' שרומז על מלך סתם, שהיא המלכות, נתיסדה ונשתכללה מן
ראשית שהיא הבינה הנקראת מחשבה, והמלכות והבינה דומות זו לזו, וע"כ באים יחד בהמלה בראשית אשר
ב' היא המלכות,
ראשית היא הבינה.
