זהר

שג) כגוונא דא בגלותא בתראה, היאורה ביה היה ר״ז דאיהו אור דפורקנא בתרייתא, לקיים כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ודא איהו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, אלין דמשתדלין באורייתא דבע״פ.

פירוש מעלות הסולם

שג) כגוונא דא בגלותא וכו׳: כעין זה בגלות האחרון היאורה, בו היה ר״ז, כי היאורה היא אותיות היה אור שהוא גימט׳ ר״ז, שהוא האור של הגאולה האחרונה, לקיים הכתוב כימי, צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וזהו מ״ש כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, אלה הם המשתדלים בתורה שבעל פה, שה"ס נקבה, כי תורה שבכתב היא בחי׳ דכר, ותורה שבעל פה היא בחי׳ נוקבא.
ביאור הדברים: נודע ששורש כל החטאים הוא חטא עץ הדעת טוב ורע, וג׳ העבירות ע״ז ושפיכות דמים וג״ע, כלולים בו במפורש, כמ״ש בזהר בראשית א׳ (אות רס״ה) ויצו ה׳ אלקים וגו' אין צו אלא ע״ז וכו׳ על האדם דא שפיכות דמים וכו׳ לאמור דא גלוי עריות וכו׳ עיי״ש בפירוש הסולם וענינו הוא המשכת הארת השמאל ממעלה למטה, שלכן נקראת המלכות עץ הדעת טוב ורע, מחמת שכלולים בה ב׳ נקודות מנעולא ומפתחא, ואם האדם זוכה, היינו שהולך בדרך הקו האמצעי שממשיך הארת החכמה שבשמאל רק ממטה למעלה, הרי טוב כי אז נגנזת הנקודה דמנעולא שהיא מדת הדין, ונקודה דמדת הרחמים גלויה, ואז משפעת המלכות כל טוב לתחתונים. ונבחן שהאדם דבוק בזו״ן דקדושה. ואם לא זוכה, שפירושו אם מגביר הקו השמאל וממשיך הארתו ממעלה למטה, אז נגלה במלכות נוקבא דז״א נקודת המנעולא שהיא מדת הדין, וכל אורות החיים מסתלקים ממנו, ונבחן שהאדם נתדבק באשת זנונים.
וז״ס קליפת מצרים, שהיא המשכת הארת החכמה מלמעלה למטה מסוד קו השמאל, כמו החטא דעץ הדעת, כי הכלים והנצוצין שנפגמו ונפלו בחטאו של אדם הראשון נפלו לחלקם של מצרים, וירידת ישראל לגלות מצרים היה לברר הכלים ההם אל הקדושה, אמנם לא נברר מהם רק ו״ק, בסוד עגלה יפיפה מצרים כי מצרים שה״ס החכמה דקליפה יש בה ד׳ מדרגות חו״ב תו״מ, המכונות שור פרה עגל עגלה ולא הוברר ממנה אל הקדושה רק בחינת ו״ק לבד שה״ס ממטה למעלה שהיא אור נקבה הנקרא עגלה. כי יותר משיעור זה המכונה עגלה אסור לקחת ממצרים. (עיין זהר ויגש בסולם מאמר קחו לכם עגלות לטפכם).
וזה אמרו (באות ש״ב) ואתמר בישראל כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אור איהו ר״ז היינו מוחין דגדלות שיש בהם ג״ר וו״ק, היאורה בת זוגיה דההוא אור, תקבלו רק בבחי׳ ו״ק שהיא הנקבה של האור כי היאורה פירושו כמו למאור, כי במיעוט הג״ר ע״י הקו האמצעי, אין שם אור זכר המאיר ממעלה למטה, אלא בחי׳ אור נקבה המאיר ממטה למעלה, וזהו היאורה תשליכוהו, כמו תשכילהו שכל סוד וסוד הנולד לך תשכיל אותו לאור התורה שיוכל להאיר, דאתמר בה ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, שפירושו של היה אור הוא בחי׳ נקבה היה מעצמו מצד העליון המשפיע ולא שהם המשיכו, וכן מרומז היאורה היא אותיות היה אור במושבותם, כי פעולת המשכת מוחין דג״ר נרמזת בעמידה כמו העומד הזוקף כל קומתו, (עיין זהר ויצא דף כ״א בסולם מאמר קומה ה') ופעולת המשכת מוחין דו״ק נרמזת בישיבה כמו היושב שקומתו מושפלת, וכיון שבני ישראל המשיכו את האור בסוד הקו האמצעי המאיר ממטה למעלה שהוא בחי׳ מוחין דו״ק לכן כתוב במושבותם.
ואם תאמר הלא אין אור בלי כלי, ואם בני ישראל לא ביררו רק כלים דו״ק, מנין היה להם כלים לקבל את המוחין דג״ר של יציאת מצרים שה״ס המוחין הגדולים דאור החיה שה״ס המוחין דליל פסח, התשובה היא כי הכלים האלה ביררו להם המצריים בעצמם ומסרום לישראל מרצונם הטוב בסו״ה וה׳ נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים, וכן נאמר אצל פרעה ויקם פרעה לילה וגו׳ ויאמר קומו צאו מתוך עמי וגו׳, שבזה מסר להם הכלים שלו מדעתו ומרצונו, (עיין בזהר לך דף מ״ח בסולם ד״ה ויש כאן עמקות).
וזה אומרו (באות ש״ג) כגוונא דא בגלותא בתראה, היאורה ביה היה רז דאיהו אור דפורקנא בתרייתא וכו', ודא איהו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון, אלין אינון דמשתדלין באורייתא דבע״פ, שעי״ז שהם משתדלים להמשיך המוחין במיעוט הג״ר ע״י הקו האמצעי בסוד היאורה תשכילוהו שה״ס אור נקבה ממטה למעלה הם מקבלים ו״ק דחיה בסוד וכל הבת שה״ס מלכות הנקראת בת תחיון והם אלין דמשתדלין באורייתא דבע״פ שה״ס מלכות הנקראת פה ואור החוזר ממטה למעלה ה״ס על פה יזכו שיקויים בהם כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.