זהר

שב) אלא, האי קרא רזא איהו. ת"ח, בשעתא דמטאת רבקה לגבי דיצחק, שעתא דצלותא דמנחה הוה, ובההוא זמנא דינא אתער בעלמא, וחמאת ליה ברוגזא דדינא קשיא, וחמאת דהא סיום דרוגזא קשיא איהו גמל לתתא, ודא איהו רזא דמותא, ובגין כך אתרכינת ואשמיטת גרמה מההוא גמל. דהא כד אסתכל דינא קשיא, ההוא גמל אתתקף. ובגין כך אשמיטת גרמה מינה, ולא יתבת תמן.

פירוש הסולם

שב) אלא האי קרא וכו': ומשיב, אלא מקרא זה סוד הוא. בוא וראה בשעה שהגיעה רבקה אל יצחק, שעת תפלת המנחה היתה, ובעת ההיא מתעורר הדין בעולם, וראתה אותו ברוגז דין קשה, וראתה שהסיום של דין קשה למטה הוא גמל, וזה הוא סוד המות. ומשום זה ירדה והשמיטה את עצמה מגמל ההוא. כי כשהדין קשה מסתכל, מתחזק גמל ההוא, ומשום זה השמיטה עצמה ממנו, ולא ישבה שם.