זהר

שב) רב הונא הוה סליק מבבל לארץ ישראל, והוה סליק להתם, איערע בחד כפר, המא ההיא אתתא דחוה אתיא אבתריה, ארמאת מיין אכתפוי, ונטלת עפרא מרגלוי. אהדר רישיה ואמר לה, עבידי וטול בתראי, דהא לא כלום גבאי, אבל גוזרני עליך בלבולא בדעתך.

פירוש הסולם

שב) רב הונא הוה וכו': ר"ה היה עולה מבבל לארץ ישראל. כשעלה שמה, פגש בכפר אחד, וראה אשה שהיתה באה אחריו, וזרקה מים על כתפיו, ולקחה עפר מתחת רגליו. החזיר רב הונא ראשו, ואמר לה, עשי וקחי אחרי, כי ללא כלום נחשב אלי, אבל אני גוזר עליך, בלבול בדעתך.