זהר

שב) אמר שיעור דגופא, לארבע סטרין ועילא ותתא. דאינון שית אמות. ובכל אמה ואמה שלשה פרקין, ח"י פרקין בשית אמין. ואינון רזא דח"י נענועין דלולב. לשית סטרין. תלת נענועין לכל סטרא. ועלייהו אתמר, זאת קומתך דמתה לתמר. ודא שיעור קומה, מקוה ישראל בשכינתא, איהו ח"י ארבע זמנין, דאינון ארבע סלקין שבעים ושנים.

פירוש הסולם

שב) אמה שיעור דגופא וכו': אמה, היא שיעור של הגוף לארבע צדדים ומעלה ומטה, שהם שש אמות. ובכל אמה ואמה ג' פרקים, דהיינו בחינת ג' קוין, (כמ"ש, בדבור הסמוך) ויש ח"י פרקים בשש אמות, והם סוד ח"י נענועים שבלולב שאנו מנענעים אותו לשש צדדים, ג' נענועים לכל צד. ועליהם נאמר, זאת קומתך דמתה לתמר. שתמר עולה בע' שנים, שה"ס ז"ס תחתונות שבגוף ששם מתגלה החכמה שה"ס הקומה. ולא בראש כנ"ל. וע"כ נדמה הקומה, שה"ס ג"ר אל התמר, וזהו שיעור קומה, שהוא רק בגוף, שמקוה ישראל שהוא ז"א, משפיע אל השכינה. כי מקוה הוא אותיות קומה. כלומר שקומה זו דגוף משפיע ז"א אל המלכות. ואנו מנענעים הלולב ד' פעמים באמירת הלל, שהם ד' פעמים ח"י. ואלו ארבע פעמים עולים ע"ב. שהשם ע"ב הוא שורש ג' הקוין. שהסו"ה, ויסע ויבא ויט. (כנ"ל בשלח דף נ').