זהר

שא) תנינן ברזא דמתניתין, מאי דכתיב, וידעו כי ערומים הם, ידיעה ידעי ממש, דההוא לבושא דיקר, דאתעביד מאינון יומין, גרע מנייהו, ולא אשתאר יומא מאינון יומין לאתלבשא ביה, הה"ד גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו. ימים יוצרו. ימים יוצרו ודאי, ולא אחד בהם, דהא לא אשתאר חד מנייהו לאתלבשא בהו. עד דאשתדל אדם, ועבד תשובה, וקב"ה קביל ליה, ועביד ליה מאנא לבושא אחרנין, ולא מן יומוי, הה"ד ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם.

פירוש הסולם

שא) תנינן ברזא וכו': למדנו בסוד המשנה, מה שכתוב, ​וידעו כי ערומים הם, ידיעה ידעו ממש, שאותו לבוש כבוד, שנעשה מן הימים, חסר מהם ולא נשאר להם, אף יום מהם להתלבש בו, וז"ש ​גלמי ראו עיניך וגו'. שסובב על אדה"ר, ימים יוצרו ודאי, שנוצרו להיות לבוש, ולא אחד בהם, שלא נשאר לו אחד מהם להתלבש בו.
עד דאשתדל וכו': עד שהשתדל אדם ועשה תשובה והקב"ה קבל תשובתו, ועשה לו כלי ולבוש אחר, ולא מן ימיו. כי לא תקן בתשובתו את החטא דעץ הדעת בשלימות. זהו שכתוב,​ ויעש ה' אלקים וגו' כתנות עור וילבישם.