זהר

שא) ת"ח כמה טרח ההוא שלימא דיעקב, אבתריה דלבן. כתיב, וישם דרך שלשת ימים וגו', והוה אייתי ליה כל האי עותרא, ועם כל דא, לא בעא לבן דיהא אגריה דיעקב הכי, אלא נטל עשרה מן דא, ועשרה מן דא, ויהב ליה, ואמר ליה, טול הני, ואי יולידו כמה דאמרת, בהאי גוונא יהא אגרך, הה"ד ותחלף את משכורתי עשרת מונים, עשרה מן דא ועשרה מן דא, וכתיב ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים. אשתדל בתר קב"ה, וברכיה. ומכל מה דשוי לבן עמיה דיעקב, אהדר במלוליה, ונטיל מיעקב כלא, עד דקב"ה חס עליה, ונטל מדיליה בזרוע.

פירוש הסולם

שא) ת"ח כמה טרח וכו': בוא וראה, כמה טרח אותו השלם, יעקב, אחר לבן. כתוב, ​וישם דרך שלשת ימים וגו', והיה מביא לו כל עושר הזה. ועם כל זה לא רצה לבן, שיהיה שכרו של יעקב כך, כמו שהתנה עמו, אלא שלקח עשרה מן מין זה ועשרה מן מין זה ונתן לו, ואמר לו, קח את אלו, ואם יולידו כמו שאמרת, דהיינו עקוד ונקוד, באופן זה יהיה שכרך, דהיינו שיקח עשרה מכל מין. וז"ש ​ותחלף את משכורתי עשרת מונים, דהיינו עשרה מן זה ועשרה מן זה. ודורש מונים מלשון, מן, מן. וכתוב ואביכן וגו' עשרת מונים. ובאלו העשרה היה משתדל אחר הקב"ה וברך אותו. ומכל מה שהתנה לבן עם יעקב חזר בדבורו, ולקח מיעקב הכל, עד שהקב"ה רחם עליו ולקח משל לבן בזרוע, דהיינו בכח המסך דחירק שה"ס המקלות, הממעט קו השמאל מג"ר לו"ק כנ"ל.