זהר

שא) אמר אדם קדמאה, לא נכחד עצמי ממך אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ. מכאן דמזווגא דדכר ונוקבא, אתיא נשמתא קדישא. מזיווגא דמלכא במטרוניתא. מ"ט. תחתיות ארץ. תרין תחומין אית לההיא דאיתקרי ארץ חפץ. אתרא דאתציירא נשמתא דדכורא לימינא. ואתרא דנשמתא דנוקבא לשמאלא.

פירוש הסולם

שא) אמר אדם קדמאה וכו׳: אמר אדם הראשון, לא נכחד עצמי ממך אשר עושתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ, מכאן שמזווג זכר ונקבה באה הנשמה הקדושה, דהיינו מזווג המלך, שהוא ז"א, במטרוניתא, שהיא מלכות. מה הטעם שכתוב, תחתיות ארץ. הוא, כי ב׳ גבולים יש לאותה הנקראת ארץ חפץ, שהיא מלכות, גבול המקום שנצטיירה שם נשמה של זכר, הוא בימין. גבול המקום שנצטיירה שם נשמה של נקבה הוא בשמאל.