זהר

ר) בההוא זמנא, דחמא יעקב גרמיה, בכל הני ברכאן, אמר, במאן ברכתא דמנייהו אשתמש השתא. אמר, בחלשא מנייהו אשתמש השתא, ומאן איהו, דא בתרייתא, דברכיה אבוה, ואע"ג דאיהי תקיפא, אמר, לאו איהי תקיפא, בשלטנותא דהאי עלמא כקדמאה.

פירוש הסולם

ר) בההוא זמנא דחמא וגו': בעת ההיא שראה יעקב את עצמו בכל אלו הברכות, אמר, באיזה מהן אשתמש עתה. אמר בברכה החלשה שבהן ומי היא, זו היא האחרונה שברכו אביו. ואף על פי שגם הוא ברכה חזקה, אמר, אינה חזקה בשליטת עולם הזה כראשונות.