זהר

ר) מאי טעמא הוה אחד. דלא הוה אחרא בעלמא, די סליק למהימנותא דקב"ה, בר איהו. א"ל ר' חזקיה, והא כתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן. א"ל עד כען. אינון לא הוו, בדרגין עלאין, דאתעטר בהו אברהם.

פירוש הסולם

ר) מאי טעמא וכו': שואל, מהו דטעם שהיה אחד. ואומר, שלא היה אז אחר בעולם, שיתעלה באמונת הקב"ה חוץ ממנו. אמר לו רבי חזקיה. והרי כתוב ​ואת הנפש אשר עשו בחרן, שפירושו, שאברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים. הרי שהיו בעלי אמונת הקב"ה חוץ ממנו. אמר לו, ובכל זאת, עוד לא היו באותן מדרגות העליונות שאברהם נתעטר בהן.