זהר

ר) ואתפשטותא דה׳ עלאה עד הוד, באת י׳ איהו. דאיהו קשר של תפלין דרישא. דאיהי ה׳ עלאה, סליקת לחמשין, חמש זמנין עשר באת י׳. והיינו ה״י מן אלקי״ם, חמש זמנין ה׳ באת י׳, חמשין, בחמש ספירן. יסוד, כ״ל, נטיל לון כלהו. וירית לון לכלה. והיינו כ״ל, כל״ה.

פירוש מעלות הסולם

ר) ואתפשטותא דה׳ עלאה וכו': וההתפשטות של ה׳ העליונה, עד הוד, היא באות י' היינו בחכמה הנקראת י׳ כי ה' עליונה שהיא קשר תפילין של ראש בסוד לאה שהיא בינה, עולה לחמשים, חמש פעמים עשר באות י', והיינו ה״י מן שם אלקים, חמש פעם ה׳ באות י', חמשים בחמש ספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד. כי כל אחת כלולה מן עשר, וי׳ פעם חמש הם חמשים, שהם חמשים שערי בינה, יסוד שנקרא כל, חשבון חמשים לוקח את כולם. ומוריש אותם למלכות הנקראת כלה. והיינו כל כלה, יסוד ומלכות.
פירוש. התפשטות של ל״ב נתיבות החכמה תוך נ׳ שערי בינה, בימי הקטנות דהיינו בזמן שאין עוד גילוי אלא לבחינות ה״ג של קטנות אמא, נבחנת לבחינות י״ה של שם אלקים, כי יוד היא טפת מ״ד של אבא הכלולים באמא, וה׳ היא הכר ה״ג של קטנות המתגלות בז״א על ידי אמא. אמנם כל עוד שאין התפשטות אפילו לנ' שערי בינה של הקטנות, נבחן שעוד לא נתגלה שם כי אם אותיות אלם מאלהי״ם בלי י׳ ה׳ המורים התפשטות, בסו״ה נאלמתי דומיה: דום י״ה (עיין מבו״ש שער ה׳ ח״א פט״ו ותלמוד עשר הספירות חלק י״ב אות רמ׳׳ט) ובזה.