זהר

רצ) באמצעיתא דכלהו רקיעין, אית פתחא חדא, דאקרי גבילו"ן, ותחות האי פתחא, אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנין נטרין, מרחיק תרי אלפין אמין, דלא קרבין לגביה. ומההוא פתחא ארחא סליק לעילא לעילא, עד די מטא לגו כורסייא עלאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיעא, עד תרעא דפתחא דאקרי מגדו"ן, דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל.

פירוש הסולם

רצ) באמצעיתא דכלהו וכו': באמצע כל הרקיעים, שהוא על ארץ ישראל שהיא באמצע העולם, יש פתח אחד הנקרא גבילון, ותחת פתח הזה יש ע' פתחים אחרים למטה, וע' ממונים שומרים מרחוק ב' אלפים אמה, שה"ס תחום שבת, מפתח הנקרא גבילון, שאינם קרבים אליו. ומפתח הזה עולה דרך למעלה למעלה, עד שמגיע לכסא העליון, שהוא מלכות, ומפתח ההוא מתפשט שליטתו לכל צדדי הרקיע עד שער הפתח שנקרא מגדון, ששם הוא סיום הרקיע של ארץ ישראל. (וביאור הדברים עי' להלן בהסולם אות רצ"ט בסופו, בד"ה וכן מתבאר).