זהר

רצ) מ"ט. בגין דאברהם לא הוה מהול, והוה ערל, סתים בשרא. ובגין כך הוה סתים מנייהו, בלשון תרגום. כגוונא דא בלעם, דכתיב אשר מחזה שדי יחזה. סתים הוה מלה מגו מלאכי השרת, בגין דלא יהא לון פטרא, דקב"ה ממלל בההוא ערל מסאבא. דהא מלאכי קדישי לאו נזקקין בלשון תרגום.

פירוש הסולם

רצ) מאי טעמא, בגין וכו': ושואל, מהו הטעם, שהקב"ה דבר עם אברהם בלשון שלא יכירו בו המלאכים. ומשיב, לפי שאברהם לא היה מהול, והיה ערל אטום בשר, ומשום זה היה הדיבור בלשון תרגום הסתום מהם מהמלאכים. כמו זה, בבלעם. שכתוב בו, אשר מחזה שדי יחזה. יחזה, מלה זו היתה סתומה ממלאכי השרת, שהוא לשון ארמית, כדי שלא יהיה להם פתחון פה, שהקב"ה מדבר עם אותו ערל הטמא, כי מלאכים הקדושים אינם נזקקים ללשון תרגום. ועל כן לא ידעו שהקב"ה דבר עם בלעם.