זהר

רצ) ק"ש דאיהו יחודא באמצעיתא, ואיהו אחיד בין ציצית ותפלין, דכלהו פרשיין דציצית ותפלין, אינון כללן ביחודא דק"ש. ומסטרא דעמודא דאמצעיתא, דאיהו טלית ותפלין דאתמר בהו, והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך. ועשו להם ציצית.

פירוש הסולם

רצ) ק"ש דאיהו יחודא וכו': קריאת שמע היא היחוד שבאמצע. דהיינו היחוד שבחג"ת. והוא אחוז בין ציצית לתפלין, שציציות מבחינת הלבן שבהן הן לימינו, ותפלין הם משמאלו. כי כל הפרשות של ציצית ותפלין, הן כלולות ביחוד קריאת שמע. ומצד עמוד האמצעי, הוא טלית ותפלין, שנאמר בהם, והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך. ונאמר, ועשו להם ציצית.
פירוש ג' יחודים הם, היחוד שבחב"ד, הוא הויה אהיה, חו"ב, המיוחדים ע"י הדעת, שהוא קשר של תפלין דראש. היחוד שבנה"י, הוא הויה אדני, המיוחדים ע"י היסוד, שהוא קשר תפלין של יד. והיחוד שבחג"ת, הוא הויה אלקים, המיוחדים ע"י ת"ת. וז"ש ק"ש, שה"ס תפארת, דאיהו יחודא באמצעיתא, דהיינו בין יחוד העליון הויה אהיה ובין יחוד התחתון הויה אדני, כי הוא באמצעם בחג"ת. ות"ת ה"ס קו אמצעי, שכולל ימין ושמאל, ע"כ ק"ש היא סוד טלית ותפלין, שטלית בימין ותפלין בשמאל.