זהר

רצ) תקונא חמישאה. פסיק שערא, ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין, הני תרי תפוחין, כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עלאין דעתיקא, אתמשך סומקא, ואתי חיורא. בהאי כתיב, יאר יי׳ פניו אליך ויחנך. דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא, כתיב ישא יי׳ פניו אליך, כלומר יסתלק. ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא, כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא, אתקרון חסדי קדמאי. ובגין אינון, נהרין כל אינון חסדי עולם.

פירוש הסולם

רצ) תקונא חמישאה וכו׳: התקון החמישי. השערות נפסקות, ונראים ב׳ תפוחין, פנוים משערות, מכאן ומכאן, אדומים כמו שושנה אדומה, ומתלהטן בר״ע עלמין. אלו ב׳ תפוחין כשמאירים מאור של ב׳ תפוחין קדישין העליונים דעתיקא שהוא א״א, שהם תקון ז׳ שלו, הולך מהם הגוון אדום ובא גוון לבן, בזה כתוב, יאר ה׳ פניו אליך ויחנך. וכשמאירים מתברך העולם. ובשעה שנעשו אדום, כתוב, ישא ה׳ פניו אליך. כלומר שיסתלק פניו, ולא ימצא רוגז בעולם. למדנו, כל האורות המאירים מעתיקא קדישא, דהיינו מא״א, נקראים חסדים הראשונים ובשביל אלו חסדים הראשונים מאירים כל אלו חסדי עולם, שהם חסדים שבז״א.
תקון ה׳ הזה כבר נתבאר היטב בדבור הסמוך, שה״ס יציאת הי' מאויר, שאז חוזרים להאיר הג״ר דו״ק, שה״ס נקודת השורק, שנתבאר לעיל (ב״א ט״ו ד״ה ההיא) ותקון הזה נקרא בפרשת שלח, ופשע, שפירושו ועובר על פשע, שהג״ר דחכמה מאירים במלכות כמו שלא היה בה שום פשע. וז״ש תקונא חמישאה, פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין, כי מקור השערות הוא מכניסת הי' באויר, וכיון שהי׳ יצאה מאויר בתקון הזה, ע״כ נפסקו בו השערות. סומקן כהאי ורדא סומקא, כי אז היא שליטת השמאל, שנמשכים ממנו דינים, וע״כ נבחן בו גוון אדום, שהם סוד שליטת הדינין דשמאל.
ועיקר הארת הדינים דשמאל, הוא בב׳ שלישי ת״ת שמחזה ולמטה, ובנצח, ובהוד. שהם נכללים שם עם הדינין הנמשכים ממסך דחזה. וז״ש, ומתלהטין במאתן ושבעין עלמין, כי כל אחת מג׳ ספירות הנ״ל ה״ס מאה, והיו צריכים להיות ג׳ מאות, אלא לפי שחסר שליש עליון שמחזה ולמעלה דת״ת, אין בת״ת אלא שבעים, וע״כ הם רק מאתים ושבעים. ששם מתלהטים בעיקר הדינים דשמאל. אבל כשב׳ תפוחין דז״א מקבלים הארת הפנים דא״א, אתמשך סומקא ואתי חיורא, כי נתבטלו הדינים דקו שמאל. בהאי כתיב יאר ה׳ פניו וגו׳. שגם הפנים דז״א מאירים. שמהם מקבלים התחתונים. ובשעתא דאתעבדו סומקא, דהיינו מטרם שקבלו הארת פנים דא״א, כתיב ישא ה׳ פניו אליך, שפירושו, יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא, כי פנים, פירושו ג״ר. ישא הוא מלשון, ונשא שה מהעדר. כי כל עוד שנמצא בהם הג״ר של שליטת השמאל, נמשכים מהם דינים לעולם.