זהר

רצ) ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו', א"ר אלעזר, הא אוקמוה. אבל אמאי אסמיך קודשא בריך הוא פרשה דא, לפרשת מועדים. אלא, כלהו בוצינין עלאין, כלהו בוצינין לאדלקא משח רבות עלאה, והא אתמר. ועל ידייהו דישראל, מתברכאן עלאין ותתאין, ואדליקו בוצינין, כמה דאוקמוה דכתיב, שמן וקטרת ישמח לב, חדוותא דעלאין ותתאין.

פירוש הסולם

רצ) ויקחו אליך שמן זית וגו': א"ר אלעזר. הרי העמידוהו, אבל למה הסמיך הקב"ה פרשה זו לפרשת מועדים. ומשיב, אלא, כל הנרות העליונים, דהיינו הספירות, שה"ס המועדים, כולם הם נרות להדליק שמן המשחה העליון, דהיינו להמשיך שפע החכמה הנקרא שמן, וכבר למדנו, ועל ידי ישראל, מתברכים העליונים והתחתונים ונדלקים הנרות, כלומר שמאירים לעולם. כמו שהעמדנו, שכתוב, שמן וקטרת ישמח לב. דהיינו שמחת העליונים והתחתונים.