זהר

רצ) כמעשה ארץ מצרים וגו', רבי חייא פתח, לאחוז בכנפות הארץ וגו', תאנא, זמין קב"ה לדכאה לארעיה, מכל מסאבותא דעמין עע״ז, דסאיבו לה. כהאי מאן דאחיד בטליתיה, ואנער טנופא מניה. וכל אינון דאתקברו בארעא קדישא, למשדי לון לבר, ולדכאה ארעא קדישא מסטרא אחרא, כביכול דהוה מתזנא לשאר רברבי עמין, ולקבלא מסאבותא דלהון, ולדברא לון. וזמין לדכאה לה ולאעברא לון לבר.

פירוש הסולם

רצ) כמעשה ארץ מצרים וגו׳: ר׳ חייא פתח, לאחוז בכנפי הארץ וינערו רשעים ממנה. למדנו, עתיד הקב״ה לטהר את ארצו, שהיא המלכות, מכל טומאות העמים עכו״ם שטמאו אותה, כמי שאוחז בבגדו ומנער את הטנופת ממנו, שהם כל הרשעים שנקברו בארץ הקדושה כך הוא מנער הארץ כדי להשליך אותם לחוץ, וכדי לטהר הארץ הקדושה, שהיא המלכות, מסטרא אחרא. שכביכול, שהיתה מזינה שאר שרי העמים, שקבלה טומאה מהם להנהיגם ועתיד לטהר אותה ולהעביר שרי העמים לחוץ.