זהר

רצט) ר' אבא אמר, אלף עאנין, ואלף אמרין, ואלף עזין, הוה מייתי ליה יעקב יתיר בכל ירחא וירחא, הה"ד כי מעט אשר היה לך לפני ויפרוץ לרוב ויברך יי' אותך לרגלי, וברכתא דלעילא לאו איהו, פחות מאלף, מכל זינא וזינא, מעאנין אלף אשתכח, מאמרין אלף אשתכח, מעזין אלף אשתכח. על כל מה דשריא ברכתא דלעילא, לא פחות מאלף, עד דבגיניה דיעקב, אסתלק לבן לכמה עותרא.

פירוש הסולם

רצט) ר' אבא אמר וכו': רא"א. אלף צאן, אלף כבשים, ואלף עזים היה מביא לו יעקב יותר, בכל חדש וחדש. וזהו שכתוב, ​כי מעט אשר היה לך לפני וגו', והברכה של מעלה אינה פחות מאלף מכל מין ומין, מצאן נמצא אלף, ומכבשים נמצא אלף, ומעזים נמצא אלף, על כל מה שהברכה של מעלה שורה, אינה פחות מאלף, עד שבגלל יעקב נתעלה לבן להרבה עושר. פירוש. כי שורש לבן הוא קו שמאל דבינה, שמטרם שבא יעקב שם להעלות מ"ן להמשיך לו קו אמצעי, הוא חושך ואינו מאיר. וז"ש לבן, נחשתי ויברכני ה' בגללך, וכן הכתוב, כי מעט אשר היה לך לפני, כי מטרם שבא יעקב היה לו מעט, כי היה חשך מחמת חסרון חסדים. וכשבא יעקב שה"ס ז"א והמשיך לו קו אמצעי, אז, ויפרוץ לרוב ויברך ה' אותך לרגלי. כי ע"י יעקב יצאו ג' קוין בבינה, בסוד תלת נפקי מחד ואז הרויח לבן בחינת הספירות מבינה, שהם במספר מאה, או דאבא, שהם במספר אלף. אבל יעקב, שה"ס קו אמצעי ולא בינה, לא לקח אלא קומת ז"א, שספירותיו בסוד עשרה. כמ"ש לפנינו.