זהר

רצט) ולא אתתקפת נוקבא, אלא בחילא דדכורא. דהיא שארת בעומקין דיליה, שהיא יודעת לאומאה לבר נש, לאשלמא רעותה. ובמה. בשם, ובמילין עמיקין, בשמא דמסאבא. וע"ד עובדי בה תליין, ומלין בדכורא. ותרוייהו מנוקבא מתערי. ובג"כ, זיני חרשין משתכחין בנוקבא, ולא בדכורא.

פירוש הסולם

רצט) ולא אתתקפת נוקבא וכו': והנקבה אינה מתגברת, אלא בכח הזכר. שהיא שורה בדברים העמוקים של הזכר, ויודעת ממנו להשביע את האדם שימלא את רצונה. ובמה היא משביעה. היינו בשם, ובדברים עמוקים של שם הטומאה. וע"כ המעשים תלויים בנקבה, והדבורים בזכר. ושניהם מתעוררים מן הנקבה. ומשום זה מיני הכשפים נמצאים בנקבה, ולא בזכר.