חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות רצט

זהר

רצט) ואי תימא מה בין האי להאי. כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן אתפרשן ארחוי. ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ררזין אלין לא אתמסרו, בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב סוד יי׳ ליראיו.

פירוש הסולם

רצט) ואי תימא מה וכו׳: ואם תאמר, מה בין זה לזה. בין עתיקא לז״א, ומשיב, הכל הוא במשקל אחד. אבל, מכאן, מעתיקא, מתחלקים דרכיו. ומכאן, מז״א, נמצא הדין ורק מצדינו הם משונים זה מן זה. וסודות אלו אינם נמסרים חוץ מלקוצרי השדה הקדוש. דהיינו אותם שזכו לתקן את המלכות הנקראת שדה וכבר קוצרים תבואתה. וכתוב סוד ה׳ ליראיו.
פירוש. עיקר דרכי התקון באים בסדר חסד דין ורחמים שה״ס ג׳ קוין. ואלו חד״ר מקור מציאותם הם בז״א, אלא בדרך התכללות שהג״ר כלולים מז״א ומלכות, נמצאים הם גם בג״ר. וז״ס שאמר לעיל (אות ל״א) לית שמאלא בהאי עתיקא. ועכ״ז כיון שיש שם בחינת התכללות מזו״ן, היה אפשר שיתוקנו שם ג׳ קוין, כדי להמתיק ג׳ הקוין שבז״א. וז״ש, אבל מכאן אתפרשן ארחוי, שג' קוין שהם בעתיקא, אינם אלא לחלק הדרכים בין ימין ושמאל ואמצע, כדי שז״א יקבל מהם. אבל בעתיקא עצמו, אין ימין ושמאל. ומכאן אשתכח דינא, אבל בז״א יש שמאל, שהוא דין במציאות ממש, ונמצאים בו משום זה ג׳ קוין חסד דין ורחמים במציאות ממש. נמצא, ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. כי אותם ההבחנות אם יש דין או אין דין הן רק כלפי התחתונים אבל מבחינת העצמות הכל הוא אלקיות, למעלה מן הזמן למעלה מן המקום למעלה מכל שינוי. וכל אותם המדרגות והתקונים שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסוים כלפי התחתונים, כי המספר עשר ספירות הוא כמו שאתה אומר, עשר מיני כסוים, על עצמותו ית'. וכן כל התמונות המדומים מזמן ומקום וממעשים, כולם אינם רק מיני כסוים על אלקותו ית׳, הנראים כך לעיני התחתונים. וכמו האדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכסוים שהוא מתעלם בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמתו או מהתגלותו, כך אלקותו ית׳ אינו משתנה ואינו מתפעל ח״ו משהו מתוך אלו המדרגות והתקונים והשמות שבזמן ומקום ושינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכסוים שלו (ועי׳ בזה במבוא לספר הזהר, שנדפס בחלק א') אלא שיש לדעת שכסוים אלו משמשים ג״כ לגילוים, ע״ד שיסד האריז״ל בזמירות, במלין סתימין תתגלון פתגמין. ולא עוד אלא לפי מדת הכסוי שיש בכל שם ותקון, כך היא מדת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מדת הכסוים כהלכתם, זוכה אח״כ שהכסוים נעשו לו למדות גילוים. והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא יכשל במחשבתו.