זהר

רצז) ובמה בתחבולותיו, עביד תחבולין, ומסבב סבובין, לאפכא לון, ולאו כאינון קדמאי. לפעלם, בגין פעלם דבני נשא, כמה דאינון עבדין עובדין, הכי מהפך לון. כל אשר יצום על פני תבל ארצה. בגין דעובדין דבני נשא, מהפך לאינון מסבות, בכל מה דאיהו פקיד לון על פני תבל וגו'.

פירוש הסולם

רצז) ובמה, בתחבולותיו וכו': ושואל ובמה, מהפך אותם. ואומר שזהו שכתוב בתחבולותיו, הקב"ה עושה תחבולות ומסבב סבות להפך אותם, עד שאינם כמו הקודמים. לפעלם, היינו לפי פעלם של בני אדם, לפי המעשים שהם עושים, כך מהפך אותם המעשים של קומרין טהירין, כל אשר יצום על פני תבל ארצה, היינו שמעשי בני אדם, גורמים להפך אותם המעשים בכל מה שהקב"ה מצוה אותם על פני תבל. דהיינו שמקבלים כל מיני צורות שבעולם, לפי ערך מעשיהם של בני אדם. ובדברים הללו, פתח ר' יצחק, להבין ענין עמון ומואב, שיצאו על ידי מעשה מקולקל כזה, ולבסוף יצאו מהם כל מלכי יהודה, ומלך המשיח, כמו שמבאר להלן.