זהר

רצז) ואתיין אינון תרין רוחין, וחד נשמתא דגזעא דההוא ב"נ, ע׳ דרגין לאחורא, ושארן על ההוא ב"נ, רוחא בתר רוחא, ואודעי ליה מלין בעלמא, מנייהו קשוט ומנייהו לאו קשוט. מנייהו קשוט, מסטרא דנשמתא ערטילאה. דהא אשכחא תמן נייחא. ומנייהו לאו קשוט, מסטרא דאינון רוחין. ולזמנין, אינון רוחין אודעין ליה מילי קשוט, לזמן קריב.

פירוש הסולם

רצז) ואתיין אינון תרין וכו׳: ובאים אלו ב׳ רוחות, ונשמה אחת, שמשורש אדם ההיא שהוא מע׳ מדרגות דאחור, ושורים על אדם ההוא הנ"ל (באות רצ"ב) רוח אחר רוח. והם מודיעים לו דברים בעולם, מהם אמת, ומהם אינם אמת. מהם אמת, היינו מצד הנשמה הערומה, כי מצאה שם מנוחה. ומהם אינם אמת, היינו מצד אלו ב׳ רוחין. ולפעמים הרוחות מודיעים לו דברי אמת לזמן קרוב.