זהר

רצז) ורבי אבא אמר לביש: דהא בקדמיתא הוה אהל סתם. כד"א אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח והשתא אהל מועד. בקדמיתא, למיהב חיין ארוכין לעלמין, דלא ישלוט בהו מותא. מכאן ולהלאה אהל מועד. כד"א ובית מועד לכל חי, השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים, והשתא אתפגים. בקדמיתא, חברותא וזווגא דסיהרא בשמשא דלא יעדון. השתא, אהל מועד, זווגא דלהון, מזמן לזמן, ובגיני כך, וקרא לו אהל מועד. מה דלא הוה קודם.

פירוש הסולם

רצז) ורבי אבא אמר לביש. דהא בקדמיתא הוה אהל סתם, כד"א אהל בל יצען וגו', והשתא אהל מועד: ורבי אבא מפרש המלה מועד לרע. כי מקודם לכן לאחר מתן תורה, היתה השכינה סתם אהל. כמו שאתה אומר, ​אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, דהיינו בהארה תמידית. ועתה, אחר החטא של העגל, נעשה אהל מועד, דהיינו שמאיר מזמן לזמן ואינו תמידי. בקדמיתא, למיהב חיין ארוכין לעלמין, דלא ישלוט בהו מותא, מכאן ולהלאה אהל מועד, כד"א ​ובית מועד לכל חי, מקודם לכן, היה האהל נותן חיים ארוכים להעולם, שלא ישלוט בהם המות, כי לאחר מתן תורה נעשה חרות ממלאך המות, ומחטא העגל והלאה נעשה השכינה אהל מועד, כמו שאתה אומר ובית מועד לכל חי, השתא אתייהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, עתה ניתן בו זמן, והחיים קצובים להעולם.
בקדמיתא לא אתפגים והשתא אתפגים: בתחילה, מטרם חטא העגל, לא נפגם האהל, ועתה נפגם בחטא העגל. בקדמיתא חברותא וזווגא דסיהרא בשמשא דלא יעדון, השתא אהל מועד זווגא דלהון מזמן לזמן, בתחילה החיבור והזווג של לבנה עם השמש, שהם זו"ן, היה בלתי נפסק, ועתה נקרא אהל מועד, כי הזווג שלהם הוא מזמן לזמן, מחמת שנפסק הזווג מכח קרבת הנחש לינק, כמ"ש לפנינו. ובגיני כך וקרא לו אהל מועד, מה דלא הוה קודם, ומשום זה נאמר עתה וקרא לו אהל מועד, שפירושו שהזווג נעשה מזמן לזמן, מה שלא היה כן מקודם לכן, כי אז, לאחר מתן תורה, כבר היו זו"ן בזווג דלא פסיק לעלמין, וע"כ היתה נקראת אהל סתם כנ"ל.