זהר

רצו) ואי תימא, שתיקה אמאי קרו ליה עמידה. אלא, בדבורא אית ז׳ שייפין דמתנענען בהדיה, לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו, בלא נענועא. וע״ד קרי לשתיקה עמידה.

פירוש הסולם

רצו) ואי תימא שתיקה וכו׳: ואם תאמר, שתיקה למה קורא עמידה. ומשיב, אלא בדבור יש ז׳ אברים המתגעגעים עמו, בשעת הדיבור, שהם, לב, ריאה, קנה, לשון, שנים, שפתים, בשר. ובשתיקה הם עומדים במעמדם בלי נענוע, וע״כ קורא לשתיקה עמידה.