זהר

רצו) תנא, אר״ש כל הני תקונין, וכל הני מלין, בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא, ולא לאינון דעאלו, ולא נפקו אלא לאלין דעאלו ונפקו, דכל מאן דעייל ולא נפיק, טב ליה דלא אברי.

פירוש הסולם

רצו) תנא אר״ש כל וכו׳: למדנו, א"ר שמעון, כל אלו תקונים, וכל אלו הדברים רוצה אני לגלות לאותם שנשקלו במשקל, דהיינו להדבקים בקו האמצעי שבו סוד המתקלא (כנ״ל ספד״צ אות ג׳) ולא לאלו שנכנסו לפרדס החכמה ולא יצאו ממנו בשלום, אלא לאלו שנכנסו ויצאו ממנו בשלום, כי כל מי שנכנס ולא יצא, טוב לו שלא נברא.