זהר

רצה) וביומא דשבתא, כד אתקדש יומא, ואינון לאן עאלין. לגו נוקבא דחד טינרא, דאיהו לבר מחומות גנתא, בטורין דלבר, ומשתכחי תמן כל יומא דשבתא. ולבתר נפקין ומשטטין בעלמא, ומודיעין בחיזו דליליא, מלין לבני נשא.

פירוש הסולם

רצה) וביומא דשבתא כד וכו׳: שואל, וביום השבת, כשנתקדש היום, איפוא הם הולכים. ומשיב, שהולכים לתוך נקב של סלע אחד, שהוא לחוץ מחומות הגן בהרים שמבחוץ. ונמצאים שם כל יום השבת. ואחר השבת, יוצאים ומשוטטים בעולם, ומודיעים דברים במראות הלילה, לבני אדם.