זהר

רצה) אמר רבי אלעזר מאי האי קרא, לגבי האי, אלא, כיון דידע משה, דאתעברו מנייהו דישראל, אינון זיינין עלאין, אמר, הא ודאי מכאן ולהלאה, חויא בישא, ייתי לדיירא בינייהו, ואי יקום מקדשא הכא בינייהו, יסתאב. מיד ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה. בגין דחמא משה, דהא כדין, ישלוט חויא בישא, מה דלא הוה מקדמת דנא.

פירוש הסולם

רצה) אמר רבי אלעזר, מה האי קרא לגבי האי: כיון שנעבר מהם עדיים, מה כתוב, ומשה יקח את האהל וגו', אר"א, מהו הסמיכות של מקרא הזה לענין הזה, של הסרת עדיים. ומשיב, אלא כיון דידע משה דאתעברו מנייהו דישראל אינון זיינין עלאין, אלא מאחר שידע משה שנעברו מהם זיונים אלו העליונים, דהיינו שנתנצלו את עדים, אמר, הא ודאי מכאן ולהלאה, חויא בישא ייתי לדיירא בינייהו, ואי יקום מקדשא הכא בינייהו יסתאב, אמר, הרי ברור שמכאן והלאה, יבא נחש הרע לדור ביניהם, וע"כ אם יקום כאן בית המקדש הוא יטמא. מיד ומשה יקח את האהל וגו' בגין דחמא משה דהא כדין ישלוט חויא בישא, מה דלא הוה מקדמת דנא. מיד, ​ומשה יקח את האהל וגו', משום שמשה ראה, כי עתה ימשול עליהם נחש הרע, מה שלא היה זה מקודם לכן.