זהר

רצד) וישלחהו יי׳ אלהים, מיד משיחא, דהוא בגנתא דעדן. כמה דאתמר ביה, וישלחהו מג״ע, מעדון דיליה. ואמאי. לעבוד את האדמה, דאיהי שכינתא. בג״ד וישלחהו מיד, דיפוק מתמן. וישכן מקדם לג״ע את הכרובים, דאינון משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, דמשכא רוחא דמשיחא, דאתמר ביה ורוח אלהים, דא שיל״ה, ההוא דאתמר ביה, ואצלתי מן הרוח דהכי סליק שילה משה בחושבנא. וישכן מקדם, דאקדים שילה לתרווייהו, בגין דיהא מרחפת. על אנפוי דאורייתא, ופורקנא ביה תלייא, והא אוקמוה.

פירוש מעלות הסולם

רצד) וישלחהו ה׳ אלקים וכו׳: וישלחהו ה׳ אלקים מיד המשיח, שהוא בגן עדן. כמו שנאמר בו וישלחהו מגן עדן, מעדון שלו. ולמה שלחו לעבוד את האדמה, שהיא השכינה. משום זה שיעבוד את האדמה וישלחהו מיד שיצא משם. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים, הם: משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ומשה, המושך רוחו של משיח שנאמר בו ​ורוח אלקים, זה שילה, אותו שנאמר בו ואצלתי מן הרוח. כי שילה עולה בחשבון משה. וישכן מקדם, שהקדים את שילה להשנים. שהם ב׳ המשיחים, משום שיהיה רוחו של משה מרחפת על פני התורה, והגאולה בו תלויה. והרי העמדנו.