זהר

רצג) א איהי י, רזא דיו"ד כגוונא דא א, והא אוקמוה. ד, איהו רזא ה' ודא כגוונא דדא, וכלא כגוונא ורזא חדא. נ, איהי רזא דאת ו, ואע"ג דדא דכר, ודא נוקבא. אבל דא אתכליל בדא, והא אוקמוה ן' ו' איהו באמצעיתא, בגין דאיהו כללא חדא. איהו רזא דאת י, בגין דהכא, דא איהי חכמה זעירא, דאקרי חכמת שלמה.

פירוש הסולם

רצג) א' איהי י' רזא די' וכו': ומפרש א' דאדני היא כמו י' דהויה, שהוא אבא. סוד יוד במילואה. הוא כמו א', כי צורת א' הוא י' מלמעלה, ו' באמצע, ד' למטה. דהיינו יו"ד. והעמידוהו. ד' דאדני, הוא סוד ה' דהויה שהיא אמא. כי בעת שהמלכות מלבשת קו השמאל דאמא היא נקראת ד'. וזו כעין זו והכל באפן וסוד אחד. כמו שנתבאר. נ' דאדני, הוא סוד אות ו' דהויה שהיא ת"ת, שהוא קו האמצעי. ואע"פ שזה דכר, דהיינו הו', וזה הנ' היא נוקבא, אבל זו נתכללה בזו, שת"ת דאדני שהיא המלכות שה"ס נ', נתכללה בת"ת דהוי"ה שהיא ז"א, שה"ס ו'. והרי העמידוהו, אשר נון ואו הם באמצע, כי נון היא באמצע אותיות העשיריות. שהן יוד כ' ל' מ' נ' ס' ע' פ' צ'. והו' היא באמצען של אותיות היחידות, שהן, א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט יוד. והנ' שהיא נקבה היא במחצית הראשונה, והו' שהיא זכר היא במחצית השניה, משום שהן כלל אחד. ה' דהויה, היא סוד אות י' דאדני, שהיא מלכות, משום שהי' שבכאן היא חכמה הקטנה, הנקראת חכמת שלמה, דהיינו הארת החכמה המתגלית במלכות.