זהר

רצג) והיו לטוטפות, טטפת: טט, ח"י עלמין, צדיק, לקבליה מטטרון. פת, תפארת. מטטרון סוס דתפארת, דביה כל ספיראן מתלבשין. והכי איהו כגופא לנשמתא. וכד קב"ה אסתלק מניה, אשתאר אלם, לית ליה קול ולא דבור. אשתכח, דקב"ה ושכינתיה איהו קול ודבור. דכל מלאך ומלאך. ובכל קלא ודבור דאורייתא, ובכל קלא דצלותא. ובכל פקודא ופקודא. בכל אתר שולטנותיה בעלאין ותתאין איהו חיים לכלא, איהו סביל כלא.

פירוש הסולם

רצג) והיו לטוטפות: טטפת, היא אותיות טט פת, טט הוא בגי' ח"י עולמות שהוא צדיק, דהיינו יסוד. כנגדו הוא מטטרון, כי יסוד מתלבש במטטרון. פת, היא תפארת, שהוא אותיות תאר פת. מטטרון הוא הסוס של תפארת, כלומר שהת"ת רוכב עליו. כי במטטרון מתלבשות כל הספירות. שפעם מתלבש בו ת"ת, ופעם יסוד, ופעם מלכות. ופעם שלשתם מתלבשים בו. וכך הוא להם כמו גוף לנשמה. וכשהקב"ה מסתלק ממנו, נשאר מטטרון אלם, שאין לו, לא קול ולא דבור. נמצא שהקב"ה ושכינתו הם קול ודבור של כל מלאך ומלאך, והם בכל קול ודבור של תורה, ובכל קול של התפלה, ובכל מצוה ומצוה. ובכל מקומות ממשלתו בעליונים ותחתונים. הוא חיים של הכל. הוא סובל את הכל.