זהר

רצב) ואי תימא, הואיל ומאיס איהו ממלאכי עלאי, אמאי תרגום אונקלוס אורייתא בהאי לשון, ויונתן בן עוזיאל המקרא. אלא מאיס הוא קמייהו, והכי אצטריך דלית קנאה למלאכי עלאי בהדייהו דישראל יתיר, ועל דא תרגום תורה ומקרא כך, ולאו מאיס איהו, דהא בכמה דוכתי כתב קב"ה באורייתא הכי.

פירוש הסולם

רצב) ואי תימא הואיל וכו': ואם תאמר, אם נמאס הוא ממלאכי עליון, למה תרגם אונקלוס את התורה באותו הלשון, ויונתן בן עוזיאל את המקרא. ומשיב, אלא רק להם הוא נמאס, וכן נצרך להיות, כדי שמלאכים העליונים לא יקנאו את ישראל. באמרם קדושה דסדרא וכדומה, (כמ"ש בזהר תרומה דף כ' אות נ"ב) אבל לנו אינו נמאס, ועל כן תרגמו התורה והמקרא בלשון זה, ואינו נמאס, שהרי בכמה מקומות כתב הקב"ה בתורה מלשון הזה.