זהר

רצב) תקונא שביעאה. דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. קום רבי יהודה. קם רבי יהודה, פתח ואמר, בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתישבן ומתקיימן בהאי פומא, ותליין מניה, וכלהון אקרון פה. הה״ד וברוח פיו כל צבאם. ומההוא רוחא דנפיק מפומא, מתלבשן.

פירוש הסולם

רצב) תקונא שביעאה וכו׳: התקון השביעי. השערות אינן תלויות על הפה, והפה נתפנה מכל צדדיו, והשערות יושבות מתוקנות סביב סביב לו. קום ר׳ יהודה. קם ר׳ יהודה. פתח ואמר, בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבות מתישבים ומתקיימים מפה הזה, ותלוים ממנו, וכולם נקראים פה. ז״ש וברוח פיו כל צבאם, ומרוח ההוא היוצא מן הפה הם מתלבשים.