זהר

רצא) דלאו הכי אינון דאחידן בכוכבייא דשבתאי, דאצטריך לון לאתענאה, ולאחזאה עציבו ודאגה, ולמלבש שחורין, ולכסאה שחורין, ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא. ולא לאתענגא בעינוגין דעלמא. אלא למיתב בדיורא עציב, ולאתפרשא מן בני נשא. וכדין אלין רוחין קרקפונ"י ושמרירו"ן אתמשכין עליה, ואודעין ליה מלין דעלמא באמשכותא דשבתאי.

פירוש הסולם

רצא) דלאו הכי אינון וכו׳: אבל אינו כן באותם שאחוזים, ביום הזה, בשבתאי, שהם צריכים להתענות, ולהראות עצבות ודאגה, ולהלבש בבגדים שחורים, ולהתכסות בשחורים, ולא לאכול בשר ויין ושמן, ולא להתענג בתענוגי העולם, אלא לשבת בביתו עצב, ולהפרד מבני אדם. ואז אלו הרוחות השולטים בענף של שבתאי, הנקראים קרקפונ"י ושמרירו"ן, נמשכים עליו, ומודיעים לו דברי העולם שבהמשכת שבתאי.