זהר

רצא) כך בלעם איהו סגיר, רחיקא מבני נשא, קרא לתרעא דמלכא, שמע מלכא, אמר סגיר מסאבא לא ייעול, ולא יטנף היכלא דילי. אנא אצטריך למיזל לאגזמא ליה, דלא יקרב לגבי תרעא דברי, ולא יסאב ליה, וע"ד ויבא אלהים אל בלעם וגו'. אמר ליה, סגיר סגיר לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא. לא תקרב לגבי דברי, הן לטב הן לביש, מסאב אנת בכלא. אבל במשה כתיב, ויקרא אל משה, קלא דמלכא, ולא ע"י שליחא אחרא. מאהל מועד מהיכלא קדישא, מהיכלא מתקנא, מהיכלא יקירא דעלאין ותתאין תאיבין לגביה, ולא יכלין למקרב לגביה.

פירוש הסולם

רצא) כך בלעם איהו וכו': כך בלעם הוא מצורע, הרחוק מבני אדם. קרא בשער המלך, שמע המלך, אמר, מצורע הטמא לא יכנס ולא יטנף ההיכל שלי, אני צריך ללכת לאים עליו, שלא יקרב אל שער בני, ולא יטמא אותו. וע"כ ויבא אלקים אל בלעם וגו'. אמר מצורע מצורע, אל תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא. לא תקרב אל בני הן לטוב והן לרע, טמא אתה מכל וכל. אבל במשה כתוב, ויקרא אל משה, דהיינו קול המלך, ולא ע"י שליח אחר. מאהל מועד, היינו מהיכל הקדוש, מהיכל מתוקן, מהיכל יקר, שעליונים ותחתונים חושקים אליו, ואינם יכולים לקרב לו.