זהר

רצא) ר׳ שמעון הוה מדכי שוקי דטבריא, וכל דהוה תמן מית, הוה סליק ליה, ומדכי ארעא. תאנא, כתיב ותבאו ותטמאו את ארצי וגו', אמר רבי יהודה, זכאה חולקיה מאן דזכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא. דכל מאן דזכי לה, זכי לאנגדא מטלא דשמיא דלעילא, מחית על ארעא. וכל מאן דזכי לאתקשרא בחייוי בהאי ארעא קדישא, זכי לאתקשרא לבתר בארעא קדישא עלאה.

פירוש הסולם

רצא) ר״ש הוה מדכי שוקי וכו׳: ר״ש היה מטהר שוקר טבריא, וכל מת שהיה שם היה מעלה אותו ומטהר הארץ. למדנו, כתוב, ותבאו ותטמאו את ארצי וגו'. א"ר יהודה, אשרי חלקו, מי שזכה בחייו לעשות משכנו בארץ הקדושה, שכל מי שזכה לה זוכה להמשיך מטל השמים שלמעלה היורד על הארץ. וכל מי שזכה להתקשר בחייו בארץ הקדושה הזו, זוכה להתקשר אח״כ בארץ הקדושה העליונה, שהיא המלכות.