זהר

רפ) א"ר יהודה, ת"ח, תרין נדרין נדר קב"ה ליעקב. חד, דייחות עמיה למידר עמיה בגלותא, וחד דיסקיניה מקבריה, למחמי חדוותא דסייעתא קדישא דדיירי עם בנוהי, הה"ד, אנכי ארד עמך מצרימה אנכי ארד עמך בגלותא. ואנכי אעלך גם עלה, כד"א והעליתי אתכם מקברותיכם עמי. וכתיב ששם עלו שבטים וגו'.

פירוש הסולם

רפ) א"ר יהודה ת"ח וכו': אר"י, בוא וראה, שני נדרים נדר הקב"ה ליעקב: אחד, שירד עמו לגור עמו בגלות. ואחד, שיעלה אותו מקברו, לראות השמחה של המחנה הקדושה של המרכבות והמלאכים, שגרו עם בניו בגלות, בשעת הגאולה. ז"ש, אנכי ארד עמך מצרימה, שפירושו, אנכי ארד עמך בגלות. ואנכי אעלך גם עלה, היינו בשעת הגאולה, כי עליה, הוא לשון גאולה כמש"א והעליתי אתכם מקברותיכם עמי. וכתוב, ששם עלו שבטים וגו'.