זהר

רפ) ונפקין ע"י דפרוונקא. בגין דכל בני עלמא, כד אתבנין לאתציירא בהאי עלמא, כל ציורין דאתוון מתציירין בהו, על ידא דאינון תלת שותפין, דקא מזדווג בניינא. והשתא אלין דקא מתהדרן, כל אינון אתוון קא אתציירו בהו. אחרנין לא מתציירי בהו. דהא אינון פרוונקין, לא מציירין לון באתוון, כמה דאתציירו בקדמיתא, מסטרא דאבא ואימא.

פירוש הסולם

רפ) ונפקין ע"י דפרוונקא וכו׳: והנשמות הערומות יוצאות לעולם ע"י שליח. כי כל בני העולם, כשנבנים להצטייר בעולם הזה, דהיינו בעת שנולדים להיות בעולם הזה, כל הציורים של האותיות, מצטיירים בהן על ידי ג׳ שותפים, שהם הקב"ה ואביו ואמו. שהם מחברים הבנין. שאביו ואמו מולידים הגוף, והקב"ה, שה"ס זו"ן, מוציא הנשמה. כי ז"א ומלכות הם אבא ואמא של כל נשמה. ועתה, אלו הנשמות החוזרות בגלגול לעולם, בימים אלו הנ"ל, מצטיירות בהן האותיות, המאירות באותם הימים. כנ"ל, אבל נשמות אחרות, דהיינו אותן המתגלגלות לבא בעולם בזמנים אחרים שאין בהם אותיות, אין אותיות מצטיירות בהן. כי נשמות מגולגלות באות לעולם על ידי שליחים, ולא ע"י זווג זו"ן, כי כבר נולדו, ואינן צריכות ללידה מחדש, ואלו השליחים אין מציירים להן אותיות, כמו שנצטיירו בתחילה בעת שנולדו מצד אבא ואמא, שהם ז"א ומלכות. וע"כ אין להם אותיות.